סבן יעקוב ציוד לבניין בע"מ נ' אלירם - פסקדין

החלטה

מונחת בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע שיק וכן ההתנגדות עצמה. השיק נשוא הבקשה (להלן: "השיק") הינו בסך של 2,040 ₪, משוך על ידי המבקשת 1, א.ב. כלל חשמל בע"מ, לפקודת המשיבה, ליום 21.12.05 ונושאת את חתימת המבקש 2, שמואל אלירם, כערב.

תמצית הבקשות להארכת המועד וההתנגדות

אף שתיק ההוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2005, הוגשו הבקשות רק ביום 6.10.10. לטענת המבקשים, האיחור בהגשת ההתנגדות נבע מאי המצאת אזהרה כדין כלל.

לגופם של דברים, טוענים המבקשים כי השיק נמסר לבטחון בלבד, במסגרת רכישת סחורות שוטפת שבצעה המבקש 1 מהמשיבה. בפועל, כך לפי הנטען, שולמו כל חובות המבקשת 1 ולא הייתה כל הצדקה להצגת השיק לפירעון.

המשיבה מתנגדת למתן הארכה המבוקשת. לטענת המשיבה, לפי הרישום בתיק ההוצאה לפועל בוצעה המצאת האזהרה למבקש עוד בשנת 2006 והמבקש 2 הצהיר כי ידע אודות תיק הוצאה לפועל לפחות מאז 2008. לגבי הטענות לגופן, טוענת המשיבה כי על גבי השיק לא מצוין כלל כי נמסר לבטחון והטענות אינן מגלות הגנה ולו לכאורה.

המבקש 2 נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

הארכת המועד

בהתאם למושכלות היסוד של דיני הפרוצידורה האזרחית, תנאי מוקדם לתחילת מירוץ המועדים להגשת התנגדות כנגד בקשה לביצוע שיק בלשכת ההוצאה לפועל, הינו קיומה של אזהרה שהומצאה לחייב כדין.

במסגרת בקשה זו טוענים המבקשים כי מעולם לא הומצאה להם אזהרה כדין, אף שהליכי ההוצאה לפועל מתנהלים מזה כחמש שנים. כל שהיה על המשיבה לעשות במצב זה, הוא להציג את האזהרה שנמסרה למבקשים, לשיטתה, ובכך לקעקע את הטענה. המשיבה לא עשתה כן. המשיבה טוענת שלפי הרישום בתיק ההוצאה לפועל הומצאה האזהרה אי אז ב- 2006 אולם המשיבה לא הציגה את אישור המסירה ולא אפשרה לבחון אם אכן הייתה שכזו, למי, כיצד ומתי.

עוד טוענת המשיבה כי מבקשות שהגיש המבקש 2 עצמו מתברר שידע אודות תיק ההוצאה לפועל עוד משנת 2008 לפחות. טענה זו של המשיבה מסתמכת למעשה על "כלל הידיעה". לפי הלכה זו, לעיתים ניתן להשוות "ידיעה בפועל" אודות ההליך המשפטי להמצאה עצמה. דא עקא, שלהמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע. וכך נקבע:

"סבורני כי לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום ההליכים או לתחילת מניינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או את סכום השטרות בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים." [רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671]

העדפת הידיעה בפועל על פני המצאת האזהרה תיעשה איפה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקום שבעל הדין יודע על קיומו של ההליך, יש לו יכולת לדעת את תוכנו, והוא משתהה בהגשת התנגדות תוך ניצול לרעה של הליכי בית המשפט בהתנהגות המגיעה כדי חוסר תום לב. לא הוצגו בפני ראיות כלשהן המאפשרות קביעה שכזו בעניין שבפני. בנסיבות העניין, אכן הוכח שהמבקשים ידעו אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל כבר בשנת 2008 וציינו את התיק בבקשה אותה הגישו לבית המשפט המחוזי. על אף זאת, לא הביאה המשיבה טעמים של ממש לראיית "הידיעה בפועל" כהמצאה ממש, לא נטען כי המשיבה הסתמכה על מצגי המבקשים או שינתה מצבה לרעה ולא הוכח כי המבקשים נהגו בחוסר תום לב קיצוני. משכך, אין הצדקה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה באיחור.

ההתנגדות

בשלב זה של דיון בהתנגדות עול ההוכחה המוטל על המבקשים מצומצם. המבקשים אינם נדרשים בשלב זה להראות כיצד יוכיחו את גרסתם ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סיכויי הצלחתם בתיק העיקרי. די להם למבקשים בשלב זה להראות כי יש בידיהם טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית התביעה. מאידך, חייבים המבקשים להיכבד ולפרט את טענותיהם. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

המבקשים הסבירו בבקשתם השיק ניתן כבטחון במסגרת יחסי המסחר בין הצדדים וכי בפועל פרעו את כל חובם למשיבה. טענות המבקשים לא הופרכו ולפיכך יש ליתן רשות להתגונן.

במצב זה הנני מורה כדלהלן:

ניתנת בזאת למבקשים רשות להתגונן מפני התביעה על בסיס הנימוקים המפורטים בתצהיר התומך בהתנגדות.

התביעה תתברר בסדר דין מהיר.

בתוך 30 יום תמציא המשיבה לבית המשפט ולמבקשים את המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר.